אחריות הורית
במסגרת הליכי פרידה / גירושין, יש להבטיח המשך מעורבות מלאה של כל אחד מההורים בגידול הילד/ים המשותפ/ים ובקבלת החלטות בנוגע לעתידו/ם וזאת לטובתם של הילדים.
חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, תשכ"ב-1962 קובע כי בהעדר הסכמה בין ההורים, רשאי בית המשפט לקבוע את העניינים הקשורים בקטין, למי תהא האפוטרופסות, מי יחזיק בקטין ומה יהיו זכויות ההורה שלא יחזיק בו לבוא איתו במגע. הכרעת ביהמ"ש תתקבל לאחר בחינת טובתו של הקטין הספציפי הניצב לפניו.
לצורך בחינת טובת הקטין ממנה בית המשפט על פי רוב עו"ס לסדרי דין אשר תבחן את טובת הקטין ותגיש המלצותיה לבית המשפט. העו"ס מוסמכת לשוחח עם ההורים, הקטין וכל גורם נחוץ לשם קבלת מלוא האינפורמציה הדרושה לה לגיבוש המלצתה. ההכרעה בסופו של יום הינה של בית המשפט וזה ראשי לאמץ את המלצת העו"ס אך רשאי, במקרים חריגים, גם שלא.
ברירת המחדל כיום, כאשר יש שני הורים כשירים, הינה אחריות הורית משותפת וזאת מתוך הבנה כי זוהי טובתם של הקטינים.
