הסכם ממון
הסכם ממון הוא הסכם אשר נערך בין בני זוג ומטרתו להסדיר את יחסי הממון בניהם למקרה של פרידה / גירושין או מוות.
בני זוג נשואים אשר מבקשים כי לא יחולו עליהם הוראות חוק יחסי ממון בין בני זוג, תשל"ג-1973, או מבקשים להסדיר את מערכת היחסים הרכושית בניהם למקרה של פרידה / גירושין, יכולים לערוך הסכם ממון.
הסכם ממון ניתן לערוך בכל שלב, גם במהלך הנישואין.
החוק קובע כי הסכם ממון טעון אישור ערכאה שיפוטית (בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הדתי לו סמכות שיפוט בענייני נישואין וגירושין של בני הזוג). באם ההסכם נחתם לפני הנישואין ניתן לאשרו גם אצל נוטריון או אצל רושם הנישואין. הסכם ממון אשר נערך לאחר הנישואין חייב להיות מוגש לערכאה שיפוטית לאישור. גם שינוי של הסכם ממון יש לאשר באותו האופן.
גם ידועים בציבור יכולים להסדיר את מערכת היחסים הרכושית בניהם באמצעות הסכם לחיים משותפים.
במשרדנו נערכים הסכמים מותאמים לכל משפחה אשר יתנו את המענה הנכון, הרגיש והמדויק על מנת להבטיח את זכויותיכם.
חלוקת רכוש בגירושין
חוק יחסי ממון בין בני זוג, התשל"ג-1973 חל על כל בני הזוג שנישאו החל מ- 1.1.1974.
בחוק נקבע כי בני זוג שלא ערכו הסכם ממון, יחולו עליהם סעיפי ההסדר הקבוע בחוק – איזון משאבים דחוי.
זוגות שערכו הסכם ממון שאושר על פי הוראות החוק, יחולו עליהם סעיפי ההסכם.
על זוגות שנישאו לפני 1.1.1974 חלה "חזקת השיתוף" שנוצרה בפסיקה.
הנכסים על פי החוק הינם זכויות וחובות אשר נצברו במהלך החיים המשותפים על שם מי מהצדדים, להוציא נכסים אשר היו למי מהצדדים ערב הנישואין או שקיבלו במתנה ובירושה בתקופה הנישואין ואשר נשמרו בנפרד מכספי התא המשפחתי וכן גימלה המשולמת על ידי הביטוח הלאומי למי מבני הזוג וכן גימלה או פיצוי המגיעים לאחד מבני הזוג בשל נזק גוף או מוות.
החוק כולל הוראות שונות באשר לאופן חלוקת הנכסים שצברו הצדדים במהלך הנישואין, לרבות נכסי קריירה ומוניטין .
בנוסף לחוק קיימת פסיקה הקובעת קריטריונים והוראות נוספות באשר לחלוקת הרכוש, ואף בנוגע לאפשרות השיתוף בדירת מגורים שהובאה לנישואין על ידי אחד מבני הזוג.
